בריאות וחיים

ללא דיכאון

רוב הקשישים יעדיפו להגיד שיש להם בעיה פיזית ולא נפשית

הקשיש עובר שינויים רבים הקשורים למצבו הגופני, הבריאותי, הכלכלי והחברתי. שינויים אלו עלולים להוביל לתופעה המוגדרת כהפרעת חרדה אשר פוגעת קשות באיכות חייו של הזקן. חרדה היא תופעה מקובלת ומוכרת בגיל זקנה. מקרי חרדה גם עלולים להיות תוצאה של מקרי דיכאון אצל זקנים, תופעה מוכרת ומקובלת גם היא, שרבים מחליפים אותה עם חרדה או להפך. החרדה אצל קשישים קשורה למצבו הנפשי של ולחיי היום יום שלו וחלקם לגנטיקה ולמחלות שהוא עלול לסבול מהן. השינויים הרבים שחלים בגיל הזקנה והירידה ביכולות הפיזיות והנפשיות עלולים לגרום לקשישים לחשוש יותר מהמוות, לחשוש לביטחונם, לחשוש מניצול כלכלי ולפחד מאובדן העצמאות שלהם. קשישים שחוו התקפי חרדה בגיל צעיר יותר נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר להתקף חוזר. 

החרדה היא אמנם תהליך נפשי פנימי, אך היא משפיעה על ההתנהגות יום-יומיות של הקשישים, ולכן יש לשים לב לשינויים בהתנהגותם. חשוב לציין שזיהוי החרדה עלול להיות קשה במיוחד מכיוון שקשישים לוקחים בד”כ תרופות רבות שגם הן עלולות להשפיע על התנהגותם ולייצר תגובה של חרדה כתופעת לוואי. 

כשקשיש מתלונן על כאבים רבים ללא סיבה רפואית, פציעה או מחלה יתכן כי הם סובלים מחרדה. כאבי ראש, בעיות עיכול, בעיות שינה או רעידות הן תופעות נפוצות במקרים של חרדה וכך גם פרפורי לב, סחרחורות או יתר לחץ דם. תסמינים נוספים שיש לשים לב אליהם הם סירוב של הקשישים לבצע פעולות יום-יומיות שהיו רגילים אליהן, התחמקות מאירועים חברתיים, חשש לביטחונם בבית ומחוצה לו, שימוש יתר בתרופות או שתיית אלכוהול.

לרוב הקשישים יש סטיגמה שלילית כלפי שירותי בריאות הנפש ולכן הם יעדיפו להודות בכך שיש להם בעיה פיזית ולא בעיה נפשית. רובם לא ימהרו לבקש או להיענות להזמנה לטיפול פסיכולוגי לכן, במידה ואתם חושדים במקרה של חרדה כדאי ללכת אתם קודם כל אל רופא המשפחה. שלילת מחלה פיזית עשויה לגרום לכם, להוריכם וגם לרופא להבין כי הבעיה היא נפשית ומכאן תוכלו לפנות ביתר נחישות לעזרה מקצועית אצל  עובד סוציאלי או פסיכולוג. ניתן לשנות דפוסי חשיבה מזיקים ולהבחין בין חרדות אמיתיות לדמיוניות. חלק מהמטפלים נוטים לשלב גם טיפול תרופתי, תרופות נוגדות דיכאון או תרופות המפחיתות את החרדה. ניתן להיעזר גם בטכניקות של הרפיה ודמיון מודרך, המקלות על הלחץ.